פסק-דין בתיק ת"ק 25458-06-12

הרקע והצדדים

1.                         התובע התקשר לטענתו ביום 4.1.12 עם הנתבעות, לאספקת קו טלפון ותשתית אינטרנט. התובע התחייב לתשלום חודשי בסך של  148 ש"ח בלחודש.

2.                         התובע טוען כי עם תחילת ההסכם החלו אין ספור תקלות מול שתי הנתבעות עימם הוא התקשר בהסכם הנ"ל. לטענתו, הוא התריע בפני הנתבעות כי באם התקלות לא ייפתרו,  הוא ינתק עימם את ההתקשרות. בקשת ניתוק מתאריך 13.03.12 צורפה לכתב התביעה. לטענת התובע, הנתבעת 1 חדרה ללא אישורו לחשבון האשראי בבנק וחייבה אותו בסכום של 334.64 ש"ח שלא כדין.

התובע מבקש לחייב את נתבעת 1 בסך של 1,000 ש"ח ואת נתבעת 2 בסך של 500 ש"ח  - הכל בגין עוגמת נפש.

3.                         הנתבעת 1 בכתב הגנתה טוענת כי בתאריך 03.01.12 תובע ביקש להצטרף לשירותי האינטרנט ולשירותי קו הטלפון הביתי עם הנתבעת 1 בתשלום חודשי של 79.90 ש"ח. ההסכם צורף לכתב הגנה כנספח "א".

לטענת הנתבעת 1, התובע שינה את חבילת השירות אותה הוא ביקש לקבל ובהמשך בעקבות פנייתו מיום 13.03.12 נותקו שירותי הנתבעת 1 שנתנו לו.

הנתבעת 1 ממשיכה וטוענת כי נותר בכרטסת התובע המנוהלת אצלה זיכוי בסך של 122.12 ש"ח וכי תשלום זה לא הועבר לתובע הואיל הוא נמנע מלהעביר אליה אישור מחברת האשראי לפיו החיוב בסכום זה לא הוכחש על ידו.

4.                         לגרסת הנתבעת 2, התובע לא שילם לה דבר ממועד חיבורו לשירותי תשתית האינטרנט שלה, ומשכך התובע הוא זה החב כספים לנתבעת 2 בגין השירותים שסופקו לו על ידה, ולא להיפך.

הנתבעת 2 הבהירה בהגנתה, כי הוראת הקבע שניתנה על ידי התובע לצורך תשלום דמי המנוי הנדרשים ממנו חזרה מסיבת "התקבלה הוראת ביטול" ומכאן שהתובע ביטל באופן חד צדדי את הוראת קבע לתשלום דמי המנוי עבור שירותים שסופקו  לו.

לטענת הנתבעת 2, התובע כלל לא פנה למוקד השירות ותמיכה שלה בתלונה כלשהי על תקלה שאירעה בשירותיה ולפיכך לא נדרש כי תבצע פעולה מסויימת ובהכרח לא הופרה כל התחייבות שלה.

לתובע קיים חוב אצל הנתבעת 2  על סך 200.44 ש"ח בגין איי תשלום דמי מנוי לתקופה של שלושה חודשים, ואי לכך היא טוענת טענת קיזוז לסכום זה מכל סכום שיפסק לתובע, באם יפסק.

דיון והכרעה

5.                         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני סבורה שדין תביעתו של התובע להידחות ברובה.

6.                         התובע הצהיר לפרוטוקול במעמד הדיון כי הוא לא פנה לחברת האשראי לקבל החזר התשלום ביתר שבוצע על ידי הנתבעת 1, בנסיבות אלו על הנתבעת 1 להשיב לו את הסכום העומד לזכותו.

7.                         יתר תביעתו של התובע נדחית, מהנימוקים שיפורטו להלן.

8.                         טענות התובע כי היו תקלות אין ספור ברשת הטלפונים לא הוכחה.  התובע - לאחר שהוצג תדפיס השיחות נ/1 - אישר כי היו שיחות אבל המשיך וטען כי "היו פעמים שלא יכולנו להוציא שיחות".

עיון בתדפיס נ/1 מעלה כי במהלך התקופה של 5 שבועות קיבל התובע שירותי טלפון מהנתבעת 1 והוציא מעל 200 שיחות. העובדה שבוצעו שיחות יוצאות בהיקף כזה עומדת בסתירה לטענה של התובע ש "בכל התקופה הזאת היה פשוט גיהינום".

9.                         זאת ועוד, התובע נמנע מהבאת אשתו - שהיתה לדבריו שותפה לשיחות ולתלונות אל מול הנתבעות - כעדה מטעמו.  נפסק לא פעם, בסוגיית אי העדת עד רלוונטי, כי ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו (ר' למשל, ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פד"י (1) 239, 245, וכן  ע"א 240/77 שלמה כרמל בע"מ נ' פרפורי ושות' בע"מ, פ"ד לד (1) .[(701

10.                    אני מקבלת את טענותיו של התובע כי היו ליקויים מסויימים בקבלת השירות אשר חייבו פניות למרכזי השירות של הנתבעות או מי מהן.